חמש אבנים

משחקים של פעם

כידוע גם אנחנו ההורים וגם הילדים מתחילים וודאי למצות את משחקי המחשב, סדרות הטלוויזיה ואת כל הפעילויות הווירטואליות ומתחילים לגלות עניין בכל המשחקים האלה של פעם כמו חבל, גומי, חמש אבנים ועוד. תקופות רבות בחיינו בהן אנו מתחילים מעט להוריד הילוך מחזירות אותנו אחורה לנוסטלגיה בהן נחפש את הפשטות המתוקה ונשאף להווי ולמשחקי שנהגנו ליהנות מהם בילדותינו.
הדור שלנו לא הכיר בכלל את האינטרנט, את הטאבלט והפורטנייט – כי פשוט לא היה לנו את כל זה והסתפקנו בעיקר במשחקי רחוב עם יתר הילדים מהכיתה ומהשכונה. חלק מהמשחקים שלנו היו כל מיני פריטים שמהם יצרנו משחק כמו – גומי, חבל, מקלות, גיר, אבן מדרכה, חמש אבנים קטנטנות וכדור, ואפשר להגיד שבה נתן לנו חדוות משחקים לא פחות ממה שהילדים של היום מקבלים ועם זה הוצאנו אנרגיה, עשינו הרבה ספורט וכושר, פיתחנו קשרים וחברויות וכדומה.
ניתן להבחין שלאחרונה יש יותר ויותר ילדים שמתאספים למטה ומרננים להנאתם ומחפשים איך לאתגר את עצמם במשחק כדור או רכיבת אופניים. אז כיצד יפגשו ילדי דור ה־Z החכמים שלנו את משחקי הילדות שאנחנו שיחקנו אם לא נכיר להם אותם? להלן מספר משחקים פופולריים ביותר מתקופת הילדות שלנו שיכולים להתאים לקבוצה, זוגות ושלישיות. חלקם יכולים להתאים לבית וחלקם מיועדים לחצר.

משחקים שניתן לשחק בבית

חמש אבנים – מדובר במשחק שמכיל חמש אבנים ממתכת למרות שכשאין בנמצא חמש אבנים מלוטשות, אפשר גם להסתדר יפה עם אבני חצץ או חלוקי נחל. כל אחד בתור שלו מחזיק את האבנים בכף היד ומפזר אותן על הרצפה. כעת יש ללקט את כולם כשכל פעם אבן אחת באוויר כך עוברים משלב לשלב. את כל יתר השלבים תוכלו לחפש בקלות ברשת.
אצבע שחורה – משחק משפחתי שיכול מאוד להתאים לשחק אותו עם הילדים הקטנים. מתיישבים במעגל בעוד אחד הילדים יושב במרכז ועוצם את עיניו. מנהל המשחק קובע מי מבין כל המשתתפים ייגע באצבע של הילד שיושב במרכז, כשכולם מסביב משמיעים באותו הזמן "בזזז" ומניפים באוויר את האצבע שלהם. הילד שבמרכז אמור יהיה לגלות מי מבין הסובבים נגע בו.
נחש בא – האלטרנטיבה של משחק הקפיצה בחבל, מותאמת לפעוטות ומעלה ותאפשר גם משחק בבית. משתתף אחד יחזיק בקצה של החבל שנמצא על הרצפה ויזיז את היד שלו מהר ימינה ושמאלה כך שהחבל יתעקל כמו נחש. הילדים הקטנים, כל אחד בתורו, יקפצו בחבל מבלי שהחבל יצליח לגעת בהם.
גוגואים – רבים מהמבוגרים נהגו לשחק את זה בחצר, אולם ניתן לשחק גוגואים (החרצן של המישמש) גם בבית והמשחק נקרא "גוגו קרוב לקיר", במהלכו יושבים על הרצפה בשורה ישרה במרחק של שלושה מטרים מהקיר. לכל ילד יש מספר חרצנים שווה. באחיזה בחרצן בין האמה לאצבע מניפים אותו הכי רחוק שניתן לכיוון הקיר. מי שמגיע הכי קרוב לקיר יאסוף את כל ערימת החרצנים של האחרים. המנצח של המשחק הוא מי שנשאר בידיו המספר הכי גדול של הגוגואים.
משחקים בחצר
קפיצה בחבל – שני משתתפים יעמדו זה מול זה במרחק של עד שלושה מ', ויאחזו בקצה החבל שאורכו בערך ארבעה מ'. משתתף שלישי מדלג בחבל בלי לגעת בו וכשהוא נפסל הוא אוחז בחבל והשחקן שסובב קודם, תורו לדגל. המנצח הוא מי שמצליח לדלג ברצף מספר יותר מבלי להיפסל.
עשרים ואחת – מספר משתתפים עומדים במעגל ומוסרים אחד לשני את הכדור, כשאחד המשתתפים שאותו בוחרים מראש מנסה לחטוף את הכדור, לגעת בו ולהפיל אותו. המטרה היא להתמסר 21 מסירות ברצף מבלי שהכדור ייפול או ייחטף.
אחת, שתיים, שלוש, דג מלוח – בוחרים באחד המשתתפים שיהיה – "דג מלוח". הוא נעמד מול יתר המשתתפים עם הגב כשהוא עוצם עיניים. יתר המשתתפים עומדים מאחורי קו וכשהוא מצהיר: "אחת שתיים שלוש דג מלוח", כולם מתקדמים לעברו במהירות ונעמדים דום מיד כשסיים להגיד את המשפט. "דג מלוח" מתחיל להסתובב ביניהם ולהביט בהם כשהם עומדים כמו פסלים וברגע שהוא לא מביט ניתן לגעת בו בגב, רק בהנחה שהוא לא רואה. אם הוא רואה שמישהו זז, הוא דורש ממנו לחזור אחורה. כך מתקדם לו המשחק עד שמשהו מצליח להגיע עד אליו בזמן שהוא מצהיר את המשפט המפורסם.

מערכת אתר - בלוג משחקים
מערכת אתר - בלוג משחקים
אהבתם את המאמר? שתפו!
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם